חודש אלול – המלך בשדה – זמן יקר שחבל להחמיץ
בימים שבת וראשון הקרובים (11,12.8.18 למניינם) נציין את כניסתנו לימי חודש אלול. רבים מאד הדרושים על שם החודש, שראשי התיבות שלו ידועים בפי רבים – "אלול", "אני לדודי (-הקב"ה), ודודי – לי". אדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מליאדי, מייסד חסידות חב"ד, מלמדנו באחד מהמסרים החזקים ביותר שמופיעים בכתביו, על מעלתם של ימים מיוחדים אלו.
בכל ימות השנה, הקב"ה כמוהו כמלך היושב על כסא מלכותו. מרומם ונישא מעם ואינו נגיש כל כך. אין זה כל כך פשוט להגיע אליו, רק יחידי סגולה מובחרים זוכים להיכנס אליו. אדם הרוצה להתקרב אל המלך נדרש לזכך את עצמו, לקדש את גופו ונפשו, לעסוק בתורה ובתפילה, ורק אז הוא זוכה להתקרב מעט אל הקב"ה.
אך פעם בשנה, בחודש אלול, יוצא המלך – הקב"ה בכבודו ובעצמו אל ה'שדה', מסיר את המחיצות וההגבלות ויורד אל המוני העם הפשוטים העוסקים במלאכתם. או אז רשאי כל אדם לגשת אל המלך, להתקרב אליו ולשוחח עימו; והמלך, מצידו, מקבל את כל הבאים בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם.
בחודש זה, אם כן, הקב"ה מתקרב אלינו בצורה שאין דומה לה. הוא לידינו ממש. המלך בשדה, כפשוטו. רק דבר אחד הוא מבקש מאיתנו: בואו, דברו איתי, שובו אליי ואשובה אליכם. הדבר היחיד שנדרש מאיתנו הוא לצאת אל המלך, אבינו אב הרחמן. ומה כל אב רוצה עבור בניו? שיהיה להם הטוב ביותר. שהם יקשיבו לעצמם ולפנימיותם, שלא יחוו את המעטה החיצוני שאופף אותם במשך רבים מימי השנה, וינצלו את הזמן היקר הזה לשוב אליו, הקב"ה הדורש טוב בעדם, באמצעות קבלה של עוד הנהגה טובה, עוד שיעור תורה, עוד מעשה טוב, עוד הכרת הטוב על כל הסובב אותם. ודאי איפוא שהיציאה אל המלך, שכמוה כחזרה אל מהותנו האמיתית, תהיה בשמחה גדולה.
ננצל ימים נפלאים אלו כדי להתקרב אל מלכו של עולם בנחת ובשמחה. נתקרב פסע נוסף אל הקב"ה, דבר שבוודאי יוביל אותנו להתברך בעזרת השם בכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה.
(מעובד על פי 'ליקוטי תורה' לפרשת ראה)
