מספרת רונית: "כאשר הייתי בגיל 26, ביקשתי מהרבי ברכה דרך "אגרות קודש" למציאת בן הזוג. הרבי כתב לי: "לבדוק מזוזות". בדקתי את כל המזוזות בבית והן היו כשרות למהדרין. לא הבנתי מה הבעיה וחשבתי שאולי הרבי טעה בקשר אלי.
לאחר 14 שנה הכרתי את גב' חגית בורוכוב, מ"מרכז אגרות קודש". סיפרתי לה את הסיפור, ושאלתי אותה: "האם יתכן שהרבי טעה בתשובתו אלי?".
"לא יכול להיות", היא ענתה, "כנראה שחסרה לך מזוזה אחת. אני אבוא לביתך ואבדוק זאת". היא באה לביתי ובדקה את כל המזוזות. לבסוף הצביעה על חדר קטן ואמרה: "פה חסרה לך מזוזה". אף אחד לא אמר לי שחסרה שם מזוזה כי מדובר במקום קטן, אבל שמעתי לדבריה, ומיד רכשתי מזוזה וקבעתי אותה בפתח אותו חדר.
כעבור חודשיים, כשהייתי כבר בת 40(!), הכרתי את בן הזוג שלי, את בעלי!…
חשתי באותו רגע שברכה של הרבי היא ברכה נצחית, הרי לפני כל כך הרבה שנים הוא כתב לי " לבדוק מזוזות", ורק לאחר שהתקנתי את המזוזה החסרה באותו חדר, הגיעה הברכה וה"מזל טוב", והכרתי את בן זוגי".
* בהזדמנות זו נזכיר כי מנהג נפוץ כהכנה לשנה החדשה לבדוק בחודש אלול את התפילין והמזוזות.
