מספר שלמה סלומון מרמת ישי:
״ יש לנו בן יחיד בין ארבע בנות. כשהיה בכתה ג׳, החל יום אחד להתפתל מכאבים. בתחילה חשבנו שהכאבים ילכו כמו שבאו, אך הללו התעצמו ועם הזמן הפכו להיות מייסרים יותר. פניו התעוותו מכאב. הבנו אפוא שלא מדובר בדבר של מה בכך. אשתי מיהרה לקבוע עבורו תור אצל רופא המשפחה במרפאה המקומית. פניו חמורות הסבר של הרופא שבדק אותו, לא בישרו טובות. האבחנה הייתה כי לילד יש שבר.
הרופא נתן הפנייה לבית הרפואה ׳כרמל׳ בחיפה, וביקש מאתנו שלא להשתהות, מכיוון שהמצב יכול רק להחמיר. לא איבדנו זמן יקר, הנפיחות שהייתה לילד והקביעה של הרופא לא נתנו לנו מרווח זמן לחשוב על דברים אחרים, ומיהרנו להגיע למיון בבית הרפואה. בבית הרפואה ערכו הרופאים צילומים ובדיקות שונות, וקבעו אף הם אותה קביעה שקבע רופא המשפחה, וכי הוא מוכרח לעבור ניתוח מהר ככל האפשר. כששמענו זאת, נבהלנו למדי. הוא היה ילד צעיר כבן תשע בלבד.
היינו מאוד לחוצים. אשתי החליטה לגשת אל רב המושב הרב יוסף יצחק וולוסוב. רב הישוב שלנו הוא אישיות שאהובה על כולם, מאיר פנים לכולם, דתיים ושאינם כאלה; יהודים מכול החוגים ומכל העדות ימצאו אצלו אוזן קשבת ונוחם. אשתי ניגשה אליו אפוא וביקשה את ברכתו.
הרב חייך והציע לה רעיון מוצלח ובדוק – לכתוב לרבי. ׳אם מישהו יכול לעזור, זה הרבי׳, הסביר לה וסיפר לה על גדולתו של הרבי. היא קיבלה את הצעתו וכתבה בו במקום מכתב על המצב, ותיארה את פחדה הגדול מהניתוח, מה עוד שהוא בן יחיד.
כשיצאה מביתו של הרב, הוקל לה במעט, והיא המתינה לראות כיצד יתפתחו הדברים. בד בבד עשינו את כל ההכנות הנפשיות לקראת הניתוח. הנפיחות לא ירדה מהילד והכאבים הוסיפו לטלטל את מנוחתו של בננו. לאחר זמן קיבלנו טלפון ומעבר לקו היה הרב וולסוב שסיפר לנו שהתקבלה תשובה מהרבי.
מיהרנו להגיע לביתו של הרב כדי לקבל אישית את התשובה, שהייתה להתייעץ עם רופא ידיד. הרבי הוסיף וברך ב׳ברכה והצלחה׳ ו׳רפואה שלימה׳. לא כל כך הבנו מה התשובה הזאת אומרת. הרב וולוסוב הסביר לנו שכדאי היה לפני שהילד יכנס לחדר הניתוח, לבדוק שוב את הילד אצל רופא שאנחנו מכירים אישית וסומכים עליו. אשתי לקחה את הדברים כפשוטם. הרופא היחיד שאנחנו מכירים היה ד״ר חנוך, אותו רופא משפחה שנתן לנו את ההפניה לבית הרפואה ׳כרמל׳. אשתי קבעה אצלו תור בשנית והגיעה אליו עם הילד.
כשראה את הילד, לא הבין מה אשתי רוצה ממנו. הוא שאל אותה בפליאה ׳למה הגעת לכאן! הרי כבר נקבע עבורו תור לניתוח!!׳ הוא הופתע לשמוע מאשתי שהיא מבקשת ממנו לבדוק אותו שנית. היא קצת חששה לספר לו על המכתב שכתבה לרבי ועל התשובה שזכתה לקבל, שלא יצחק עליה. מכל מקום, היא עמדה בעקשנות על כך שיבדוק אותו בפעם השניה. לאחר לא מעט משיכות בכתפיים, ובלי חשק, ניאות לבקשתה.
לאחר רגעים ספורים, הביט ברעייתי במבט שכולו אומר פליאה. ״איך זה יכול להיות!״ שאל בהתפעלות עצומה. ״הכל הסתדר על מקומו. הכול בסדר גמור. זה לא הגיוני, מעולם לא ראיתי מקרה כזה. מה עשיתם!״ שאל את אשתי, שגם לה לקח זמן להירגע ולהבין שאכן מה שמתחולל לנגד עיניה זה נס שלמעלה מגדרי הטבע. כעת היא הרגישה בנוח יותר לספר לו על ברכת הרבי.
אבל הוא סירב להאמין. הוא מיאן להאמין שברכתו של צדיק יכולה לחולל פלא רפואי שכזה. ״תראי״, אמר לה, ״כעת אבקש לבטל את המועד לניתוח. במצב הנוכחי אין כלל סיבה בגינה יש לנתח, אבל באותו רגע שהכאבים יחזרו, תמהרי לשוב לכאן, ואני אסדר עבורכם תור מהיר לניתוח״.
אנחנו שכן האמנו בברכתו של הצדיק, לא הפסקנו להודות ולהלל את בורא עולם שגם בימינו אלה שתל צדיקים, מחוללי מופתים, שבכוחם לשנות את חוקי הטבע.
ברוך השם הילד שלנו גדל והתחתן ולא צריך כמובן לספר שהבעיה לא חזרה אליו מאז ועד עצם היום הזה. את חופתו ערך כמובן, הרב האהוב שלנו, הרב וולוסוב״…
(מתוך "בית משיח")
