השבוע חל יום ההולדת של הרבי הרש"ב. צירפנו לכם כאן סיפור קטן מילדותו. זהו סיפור המלמד על כמה חשוב להיזהר בהלבנת פנים ולשון הרע, עד כדי כך שילד בן 4 כל כך נזהר בו…
פעם אחת, הרבנית רבקה, (אמו של הרבי הרש"ב) נתנה לחייט בד יפה, על מנת שיתפור לה בגד חדש.
עבר זמן והבגד כבר מוכן. החייט הגיע לביתה של הרבנית רבקה, בכדי להביא לה את הבגד שתפר לה.
בעודה בודקת את הבגד, שלום דובער הקטן, ילד בן ארבע, מסתובב ומשחק סביבם.
הוא בוחן סביבו, מסתכל על החייט. מסתכל על הבגד. מסתכל על אמא.
פתאום רואה הילד הקטן משהו מבצבץ מכיסו של החייט… הוא ניגש ושולף מכיסו של החייט שארית בד שנשארה מתפירת הבגד.
"סליחה" מתנצל החייט. "סיימתי לתפור את הבגד ושכחתי שנארה חתיכה מיותרת. לא התכוונתתי לקחת אותה לעצמי…" החייט הובך מאד. הוא מתנצל שוב והולך לדרכו.
לאחר לכתו של החייט אמא של דובער פונה אליו ומוכיחה אותו "ראה, בגללך התבייש מאד החייט".
שלום דובער חושב על מעשיו, בוכה ומתחרט מאד…
עוברים כמה שבועות והעניין לא חולף מראשו של שלום דובער הקטן. באחד הימים הוא ניגש לאביו ושואל אותו האם יש דרך כלשהי לתקן עברה של הלבנת פנים. כיצד חוזרים בתשובה על כך שביישתי מישהו?
אביו תמה מאד "מדוע חשוב לך כל כך לדעת כיצד מתנהגים אם מביישים מישהו?"
"סתם, אני רוצה לדעת איך מתקנים עברה של הלבנת פנים" עונה שלום דובער.
מהמטבח, הרבנית רבקה שומעת את השיחה של שלום דובער עם אביו.
היא פונה אליו אחר כך ושואלת אותו מדוע עד עכשיו הוא לא סיפר לאבא שלו על התקרית ההיא עם החייט?
תשובתו של הילד בן הארבע מלמדת אותנו רבות על אהבת ישראל ודרך ארץ.
"מה, לא מספיק שביישתי מישהו והלבנתי פנים, עוד אספר על זה ואוסיף חטא לשון הרע"?!
בדור שלנו לא רבים הילדים (או האנשים) שכל כך חרדים מלהלבין פני מישהו או לנהוג בחוסר כבוד לבריות. בגרותו של שלום דובער והרגישות שלנו מעבירה מסר חשוב שכדאי לכולם ללכת בדרכו.
נשמח לסייע לכל המעוניינים בכתיבה לרבי לבקש ברכה ועצה באמצעות "אגרות הקודש".
לנוחיותכם באתר טופס למילוי פרטים לכתיבה לרבי , ואנו ניצור אתכם קשר בהקדם.
