לידה כנגד כל הסיכויים
מספרת גב' ורד פרץ מגוש עציון:
"לפני מספר שנים התבשרתי שנפקדתי בשעה טובה ושאני מצפה לילד. לאור היכרותי עם גב' חגית בורוכוב מ"מרכז אגרות קודש" ברחובות, רציתי לבשר לרבי על הבשורה הטובה, וביקשתי את תפילתו להשלמת ההיריון כשורה, וללידה בריאה וקלה. הייתי נרגשת מאד במהלך הכתיבה על הזכות לבשר בבשורות טובות כאלו.
מתוך כל כרכי 'אגרות הקודש' בחרתי בכרך ט'. פתחתי באקראי בעמוד רפ"ב, מה נפעמתי לראות כיצד הרבי משיב לפנייתי במדויק כחוט השערה: "והשם יתברך ימלא היריון זוגתו תחי' כשורה ובנקל, ותלד זרע חיא וקיימא בעיתה ובזמנה כשורה ובנקל".
השלווה והרוגע אפפו אותי עם קבלת תשובת הרבי, כשאני חשה אושר לקראת הלידה הצפויה.
חלפו מספר שבועות בהן המשכתי בבדיקות השגרתיות. והנה יום אחד התקשר אלי הרופא וביקש שאגיע בדחיפות למרפאה. משהגעתי, הוא בישר לי על חשש מהותי לזיהום ויראלי העלול לגרום מום לעובר. במקרים של התאמתות תוצאות הבדיקות, אמר לי הרופא, ממליצים בדרך כלל לבצע הפלה. לאור זאת הפנה אותי הרופא לבדיקת מי שפיר.
השתדלתי בכל כוחי לדבוק בתשובת הרבי שהיתה חרוטה במוחי, ולהיזכר בפתגם החסידי המפורסם עליו חזר הרבי פעמים רבות: "חשוב טוב – יהיה טוב!".
בהמשך נשלחתי לסקירת מערכות מורחבת ולבדיקות נלוות במרכז הרפואי "הדסה עין כרם". הרופאה במקום שבה והסבירה לי, כי אם לא שוללים את הזיהום, העובר אכן בסכנה.
חלפו מספר ימים בהם התנדנדתי בין תקווה גדולה למתח רב. כל צלצול טלפון "הקפיץ" אותי. ואכן, הצלצול מ"הדסה עין כרם" הגיע. הרופאה בישרה כי הגיעו תוצאות, חלקן חיוביות וחלקן שליליות. משכך, אמרה, כל עוד אין ביכולתנו לשלול את הסכנה הרפואית ואת הסיכון לפגם מהותי בעובר, המלצתנו היא אכן לבצע הפלה.
"שמעתי את דברי הרופאה", ממשיכה גב' פרץ בהתרגשות, "הודיתי לה וסגרתי את הטלפון. נשפתי נשיפה ארוכה להוציא את כל האוויר שהתמלא בתוכי. הרגשתי כמו משקל כמה טונות יורד על ראשי. הייתי מבולבלת. לא ידעתי על מה לחשוב. תעוקה עמוקה הזדחלה לתוכי.
לאחר שעות ארוכות של הרפיה, ולאחר שעשיתי סדר במחשבותיי, התמקמה בליבי תחושה עמוקה ובסיסית – מה שלא יהיה, לעולם לא אסכים לבצע הפלה. יצור חי מתרקם בתוכי, ולבורא עולם הפתרונים. הוא האחראי הבלעדי לבריאותו ולשלומו.
ידעתי שהכתובת עבורי היא הרבי, לתפילתו לפני הקב"ה לשלום העובר. פניתי שוב אל גב' חגית בורוכוב מ"מרכז אגרות קודש". היא שמחה לשוחח איתי ועודדה אותי מאד. לבקשתי היא הכניסה את פנייתי אל כתבי אגרות הקודש. באקראי נבחר הפעם כרך י"ב מתוך כרכי 'אגרות הקודש', עמוד קע"ד, ובו תשובת הרבי: "והנה העניין מצד עצמו – אין מקום לחשש, שהרי יש לה כמה ילדים, וכולם בריאים ופקחים וכו' ".
הייתי המומה למשמע התשובה המדויקת. אמנם גם לאחר הבשורה הלא-טובה השתדלתי מאד לא להתרגש ולא ליפול, אך תשובתו של הרבי כמו סתמה את הגולל על הספקות והחששות. שמחה ובטוחה הייתי בקב"ה שיוליך אותי בדרך מישרים, למרות כל התחזיות הרפואיות, וידאג להמשך היריון תקין וללידה בריאה.
הרבי הוסיף ודיבר במכתבו על השתתפות בחגיגת י"ט בכסלו, הידוע כ'ראש השנה לחסידות'. עת כתיבת המכתב היו הימים הסמוכים לתאריך זה, לפיכך החלטתי כי אשתתף בהתוועדות. במהלך ההתוועדות, המלאה בדברי תורה מרוממים, שירים חסידיים וסיפורי ניסים המהווים כמו "מטען" אדיר לנשמה, סיפרה אחת הנשים על תקופת הריונה. גם אצלה חששו הרופאים למומים קשים והמליצו על הפלה, אולם בעקבות יישום ברכתו של הרבי נולד בחסדי שמים תינוק בריא ושלם.
חשתי שלא במקרה כיוון אותי הרבי במכתבו להשתתף בהתוועדות י"ט בכסלו. מה הסיכוי שאגיע דווקא ביום זה לאותו מקום בו תספר אישה על אירוע הדומה לשלי?! בוודאי כוונת הרבי היתה שאשמע דברים נפלאים אלו. הפנמתי את המסר ובהתרגשות לא מוסתרת שיתפתי את בעלי במכתב האחרון ובתוכנו.
ברוך ה', נולדה לנו תינוקת בריאה ושלמה בשעה טובה ומוצלחת, וייקרא שמה בישראל – 'שיר'.
(מתוך הספר "'רועה נאמן", סיפורי הרב בורוכוב מ"מרכז אגרות קודש")
