רפואתך אצל אחיך הקטן
ט"ו בתמוז הינו יום ההילולא של רבנו חיים בן עטר, בעל "אור החיים" הקדוש. ביום זה נוהרים אלפים לציונו בהר הזיתים בירושלים, להתברך בסגולתו של היום הקדוש במקום הקדוש.
בין המוני המתפללים בציון הקדוש היה גם ר' שלום (סמי) פדה מרחובות. שעה ארוכה עמד ר' שלום והזכיר את שמות בני משפחתו לברכה ולהצלחה, אך בעיקר התפלל על אחיו הגדול, ראש ישיבה ספרדית בבני ברק, הסובל כבר שנים מבעיות בלב. לאחרונה החמיר מצבו הרפואי, ונקבע לו תור לצנתור לקראת ניתוח לב פתוח.
כשחזר שלום בשעות הערב לביתו ברחובות, הרגשתו היתה טובה וקלה יותר. בחלוף כמה שעות, נכנס לביתו של שכנו, הרב ברוך הרצל בורוכוב, ראש מרכז "אגרות קודש", לכתוב לרבי עבור ברכה והצלחה בעבודתו.
תשובתו של הרבי מכרך י"א עמוד שמח, אגרת ג'תשלד, הפתיעה אותו מאד: "… כבקשתו יזכירו אותו ואת אחיו שיחיה על הציון הקדוש של כבוד קדושת מורי וחמי האדמו"ר… ובטח שומר הוא עצמו, וכן יעורר את אחיו הגדול, על שמירת שלושת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כבוד קדושת מורי וחמי האדמו"ר, בחומש תהלים ותניא הידועים… וה' יתברך יצליחו לתלמוד תורה ביראת שמים, ולקיים מה שכתוב "עבדו את ה' בשמחה".
שלום קפץ ממקומו בהתרגשות. הוא סיפר לרב בורוכוב על בעיות הבריאות של אחיו, ואמר שכשכתב לרבי על הברכה בעבודתו, כלל לא הזכיר במכתב אחיו. "זו רוח הקודש ממש!" קרא.
ועדיין, לפלא היה בעיני שלום כיצד אחיו הגדול ממנו הן במניין שנותיו, והן בחכמתו כראש ישיבה, יושפע ממנו בקבלת הוראת הרבי ללימוד יומי של החומש, התהילים והתניא.
על כך ענה לו הרב בורוכוב, כי כאשר הרבי כותב ב'אגרות הקודש' הוא לא רק עונה לפונה אליו, אלא גם נותן כוח לו לביצוע ההוראות.
חלפו מספר ימים. בשיחתם הראשונה של האחים לאחר הכתיבה לרבי, הם שוחחו על ענייני היום-יום. לפתע שאל אחיו הגדול את שלום: "סמי, מה יש לך לומר לי לקראת הניתוח?"
שלום הופתע מאד. לשאלה ישירה כזו הוא לא היה מוכן. "מדוע אתה חושב שיש לי עדכון עבורך?" שאל את אחיו ראש הישיבה.
"התייעצתי עם הרב ניסים מויאל, המקובל מקרית גת", ענה אחיו. "סיפרתי לו אודות הצנתור וניתוח הלב הפתוח לאחריו. הוא הפנה אותי אליך. " רפואתך אצל אחיך הקטן", אמר לי. כעת אני שואל לעצתך..".
למשמע דברים אלו נעלמו ספקותיו של שלום. הוא סיפר לאחיו על מענה הרבי באגרות הקודש, ועל כך שהרבי עודדו לקבל על עצמו לימוד יומי בחומש, בתהלים ובספר התניא. אחיו הגדול קיבל בשמחה את הדברים לקראת הצנתור הקרב ובא.
הצנתור בוצע, ותגובת הרופאים במרכז הרפואי "וולפסון" היתה מפתיעה: הם לא הבינו מה קרה פתאום. "כנראה התפללת חזק, או שיש לך קשרים למעלה. הדם זורם בעורקים במהירות וללא בעיות. אין מה לדבר על ניתוח, אתה משוחרר הביתה", סיימו ואמרו.
