מספר צבי וילור צידון מניו יורק:
גרתי הרבה זמן בשכירות. בשלב מסוים החלטנו לקנות לעצמינו בית בניו יורק.
עשינו חשבון של כל החסכונות וההשקעות שלנו והתחלנו לחפש. המשכיר של הבית שגרתי בו היה משקיע בנדל"ן ממוצא הודי. יום אחד הוא פגש אותנו ואמר שהוא מעונין לרכוש נכס גדול בניו יורק ולכן הוא צריך למכור את הבית שגרנו בו. הוא ידע שאני גם מחפש לרכוש בית והציע לי לקנות את הבית במקום במחיר השוק שהוא 580 אלף דולר רק ב-525 אלף דולר.
הודיתי לו על המחיר המצוין, אבל אמרתי לו שאני צריך לשאול לפני כן את הרבי ולקבל את ברכתו לכזו עיסקה. כתבתי לרבי ב"אגרות קודש" והרבי ענה: המחיר יקר מדי. חזרתי להודי ואמרתי לו שאין לי אישור. הוא כמובן הצטער, כי המחיר בשוק הבתים היה הרבה יותר גבוה. בכל אופן אמר שיתלה על הבית שלט "למכירה" ואני מצידי אמרתי לו שיעדכן אותי כשעה לפני שהוא שולח את המתעניינים בבית ואני כמובן אפתח להם את הדלת ואראה להם את כל הבית.
במשך חודש ימים אנשים באו לראות את הדירה ולא חזרו. המשכיר רצה מאוד לקנות בנין גדול יותר והפעם הציע לי לקנות את הבית ב-475 אלף דולר. מאה אלף דולר (!) מתחת למחירון. גם הפעם אמרתי לו שאני לא קונה לפני שאני שואל את הרבי. כתבתי באמצעות "אגרות הקודש" והרבי כתב שלא לקנות.
בנתיים ההודי החליף את חברת התיווך והגיעו אנשים אחרים שהתענינו בבית, וכך נמשך הענין במשך למעלה מחצי שנה, ובכל תקופת זמן בעל הבית הציע לי מחיר יותר נמוך מההצעה הקודמת. בסופו של דבר המשכיר הציע לי לקנות את הבית ב-325 אלף דולר שזה יותר מרבע מליון דולר מתחת למחירון!
גם הפעם כתבתי לרבי ב"אגרות קודש" והתשובה היתה: לקנות ולא לחכות. באותו שבוע חתמנו חוזה לרכישת הבית.
