הרב חיים ששון מביתר עילית מספר:
"בכ"ט מנחם-אב תשנ"ט (1999) נולד לנו בשעה טובה בננו מנחם.
היתה לי התלבטות בשאלה מי יהיה הפעם הסנדק בברית. מכיוון שזכיתי להיות קשור עם פסיקותיו והדרכותיו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל בתחילת תהליך התשובה שלי ב"מכון מאיר" לפני 29 שנים, והיות ובכל פעם שנולד לי בן רציתי שהראשון לציון יהיה הסנדק, אך הדבר לא צלח בידינו, אמרתי לעצמי שאולי הפעם אזכה והרב יסכים להיות הסנדק.
החלטתי לכתוב לרבי על כך באמצעות "אגרות הקודש", ולאחר שכתבתי מהי ההתלבטות וציינתי את שמו של הרב מרדכי אליהו, יצאה לי תשובה מאד ברורה. מצד ימין של הדף שנפתח הוזכר השם "מרדכי הצדיק", ומן הצד השני היה כתוב "מחשובי הרבנים"!
באחת נסתלקה ההתלבטות, וכעת החלה ההשתדלות לסדר את העניין ולדאוג שיקרה בפועל. פניתי לביתו או ללשכתו של הראשון לציון, ושם הסבירו לי שהרב לא חש בטוב בשבועות האחרונים ולכן לא יוצא מביתו.
שמעתי שבאופן חריג ייצא הרב מביתו לאירועי ההילולא של הבבא סאלי. חיכיתי לרב ומיד כשראיתיו נגשתי אליו לבשר לו שנולד לי בן בשעה טובה ומוצלחת. הרב לחץ בשמחה את ידי ובירך אותי שאזכה להכניסו בבריתו של אברהם אבינו "בעיתו ובזמנו". מיד אמרתי לרב שאני מבקש לכבדו בסנדקאות. הרב הביט בחיוך של חמלה לימינו ולשמאלו לכיוון עוזריו ואמר: "תשאל אותם, אני לא יוצא לשום מקום כבר כמה שבועות. יצאתי לזמן מועט בלבד להילולת הבבא סאלי ואני מיד חוזר. איני חש בטוב בזמן האחרון".
אמרתי לרב: "הילד הזה הוא ילדנו ה-11. לא מגיע לאמא ל-11 ילדים שהרב ישמח אותה בסנדקאות על בנה?!"
נראה שהטיעון הזה הכריע את הכף. הרב מרדכי אליהו השיב לי: "אתה צודק, מגיע לה! למרות שקשה לי, אני מסכים, אני בא!"
לשמחתי לא היה גבול, הודיתי לרב מאד ורצתי הביתה לבשר למשפחה שבחסדי השם זכינו שהראשון לציון הרב מרדכי אליהו יהיה הסנדק.
עשיתי את כל התיאומים הנדרשים עם המזכירים, והברית נערכה ברוב עם כמתוכנן, על ברכיו של הראשון לציון זצ"ל, ידיד הרבי וחב"ד.
כולם ניגשו לכבוד מעלת הסנדק המרומם לקבל את ברכתו. כשהרב עמד כבר לעזוב חזרה לביתו, פניתי אליו והודיתי לו על שזיכה אותנו ושימח אותנו כל כך. הוספתי ואמרתי לו: "הרב, יש לי הפתעה נעימה! ידעתי מראש שכבוד הרב יהיה הסנדק בברית הזו!"
הראשון לציון זצ"ל הביט בי בפליאה ובחיוך ואמר: "אתה ידעת מראש שאני אהיה הסנדק? אני בעצמי לא מבין בכלל מה אני עושה פה ואיך הסכמתי לצאת מהבית במצב שבו אני נמצא, איך אתה ידעת?"
שלפתי את ספר אגרות הקודש עם המכתב שכתבתי לרבי ואמרתי לו: "הרבי קבע שהרב יהיה הסנדק!" הראיתי לו את השאלה והתשובה: "מרדכי הצדיק – מחשובי הרבנים".
הרב ביקש להחזיק במו ידיו את אגרות הקודש, קירב את הספר אליו, קרא את השאלה והתשובה בעיון ואמר: "אני צדיק?", ובענווה האופיינית לו עשה תנועה של ביטול עם ידיו.
שוב הביט הרב באגרות הקודש ואמר בשמחה: "פלא פלאים! עכשיו אני מבין מה אני עושה פה. הרבי קרא לי להיות הסנדק של הילד שנקרא כשמו". הרב הוסיף ושאל אותי: "למה לא אמרת לי מההתחלה שהרבי קבע שאני הסנדק? אם הייתי יודע זאת מראש, הייתי בא יותר מוקדם לכבוד הרבי!"
(מתוך הספר "אביהם של ישראל")
