מצה – מאכל הרפואה
מספר הרב ברוך הרצל בורוכוב, ראש מרכז "אגרות קודש":
"היה זה בי"א בניסן תשנ"ה, יום הולדתו של הרבי. למרות העיתוי הדחוק, כשהייתי עמוס וטרוד בהכנות הקדחתניות ארבעה ימים בלבד לפני חג הפסח, פיניתי מזמני על מנת להניח ליהודים תפילין ולחלק מצה שמורה, כהוראתו של הרבי.
רכשתי כמות גדולה של מצות שמורות, ויצאתי לסבב חלוקה ארוך בין מכרים וידידים שהנחתי כי לא ירכשו מיוזמתם מצות מהודרות לליל הסדר. רעייתי ושני ילדיי הקטנים הצטרפו אף הם.
חלק בלתי נפרד מ'הציוד' אותו אני לוקח לדרך הינו כרך מסדרת 'אגרות הקודש'. כשאני מניח תפילין או מחלק מצה שמורה, אני מציע ליהודי להכניס פניה בנושא שעל ליבו לתוך כרכי 'אגרות הקודש', ולראות בתשובותיו הקולעות אל השערה של הרבי ישועה ומזור לצרותיו. אף באותו יום הכניסו רבים את פניותיהם לתוך 'אגרות הקודש', וקיבלו תשובות מדויקות שגרמו להתרגשות רבה אצל הפונים.
אותו יום היה יום עמוס במיוחד. חלוקת המצות נמשכה משעות הבוקר המוקדמות ועד שעת ערב מאוחרת. הגענו לעשרות יהודים וזיכינו אותם, ברוך השם, במצות שמורות. חזרנו הביתה עייפים אך מלאי סיפוק.
עם שובנו הביתה הזכירה לי זוגתי חגית, כי מן הראוי לכתבו לרבי דו"ח מסכם על פעילות היום. הייתי מותש מתלאות היום, וחשבתי לדחות את העניין לאחר חג הפסח, כדי לכתוב במח צלול וביישוב הדעת, אולם קול פנימי דחף אותי לפתוח באחד מכרכי 'אגרות הקודש' ולראות בו את התייחסותו של הרבי.
פתחתי את כרך י"א, ובאגרת ג'תיג כתב הרבי:
"נהניתי במאד ממה שהתעסק לחלק מצה שמורה לחבריו מלפנים וגם עתה, ובוודאי יכתוב בפרטיות יותר לאחר החג, ותשואות חן מראש.. וגדול זכות התעסקות זאת להמשיך הטבת הבריאות לאמו, נוסף על תוספת הברכה והצלחה בענייניו הוא ושל זוגתו תחי', למילוי משאלות לבבם לטובה בקרוב."
שמחה גדולה והתרוממות רוח אפפה אותי. כמו רבים שפנו דרכי לרבי במשך כל שעות היום, שמחתי גם אני להתייחסות הישירה לפנייתי. התרגשותי גדלה שבעתיים מהתייחסותו של הרבי בסיום דבריו: "וגדול זכות התעסקות זאת להמשך הטבת הבריאות לאמו.."
באותה תקופה סבלה אימי מבעיות קשות וכאבים עזים בברכיה עד שנאלצה להיעזר בקביים. משהחמיר המצב, החליטו הרופאים לערוך שני ניתוחים מסובכים, ניתוח בכל ברך. הניתוח הראשון נקבע לחול המועד פסח הקרוב. אני עצמי לא הספקתי עדיין לכתוב על כך לרבי ולבקש את ברכתו לקראת הניתוח, אבל הרבי כבר 'הספיק' לתת את ברכתו להטבת בריאותה..
התקשרתי מיד לאמי וסיפרתי לה על תשובתו של הרבי. סיפרתי לה על סגולתה של המצה, שאיננה מאכל רגיל אלא נקרא בספר הזוהר הקדוש 'מאכל האמונה' וכן 'מאכל הרפואה'. המלצתי לה לנהוג כהדרכתו של הרבי, ולאכול מצה שמורה בלבד לאורך ימי חג הפסח. אימי קיבלה את דבריי והבטיחה לנהוג לפיהם.
בתחילת חול המועד התקשר אליי אבי. עם תחילת שיחתנו יכולתי לשמוע את התרגשותו הרבה: "לא תאמין! אמא קמה הבוקר על רגליה ופתאום החלה ללכת כאחד האדם, ללא כאבים וללא קביים".
התקשיתי להאמין למשמע אוזניי. אמנם, אני מאמין בלב שלם בברכותיו של הרבי ומורגל לראות בניסים בתשובותיו, ובכל זאת… נסעתי לבית הוריי כדי לחזות בעצמי בפלא הגדול. ואכן, האם הלכה כרגיל ללא כאבים כלשהם ובלי תמיכת הקביים.
בהמשך היום נסעה אימי למרכז הרפואי בו אמור היה להתקיים הניתוח בברך. הרופאים ערכו בדיקות מקיפות ויסודיות, והודו כי אין להם כל הסבר רפואי להיעלמות הפתאומית של בעיה כה סבוכה ושל הכאבים שליוו אותה. ברכתו של הרבי ל"הטבת הבריאות לאמו", התקיימה במהירות ובשלמות מעל למצופה בזכות המצה – מאכל האמונה והרפואה".
