עם ישראל היה נתון במצב רוח קודר ובחרדה גדולה. גם האופטימיסטים המושבעים היו בטוחים כי דבר נורא חס וחלילה עומד להתרחש. ניחושים שונים על גודל האסון נישאו בחלל האוויר.
אלו היו הימים שלפני מלחמת ששת הימים. גם בקרב חסידי חב"ד פשטה הבהלה, קבוצת הורים תושבי ארה"ב, שבניהם למדו באותה תקופה בארץ, פנתה אל הרבי בשאלה, האם על הבנים לחזור הביתה בהתאם לעצת שגרירות ארה"ב. תשובת הרבי לא איחרה לבוא, "ילמדו בהתמדה ובשקידה ובוודאי ובוודאי לא ינום ולא יישן שומר ישראל ויבשרו טוב". בתשובה לאנשים פרטיים תושבי הארץ, ענה הרבי, "אין דעתי נוחה כלל וכלל מהבהלות והגזמות וה' ישמרכם בתוככי כל אחינו בית ישראל שליט"א בכל מקום שהם, ובפרט אשר עיני ה' אלוקיך בארץ ישראל תמיד". בתשובה אחרת אמר הרבי, שפשוט שאין לפחד ולא יפחידוהו וגם לא את עצמם ויקוים "ונתתי שלום בארץ".
בתהלוכת ל"ג בעומר באותה שנה, ארבעה ימים לפני פרוץ המלחמה, בדברו לפני אלפי ילדים שנאספו לפני בית מדרשו, עוררם הרבי להרבות בתורה ומצוות. דבר זה יציל יהודים במקומות אחרים, אמר הרבי. באשר ליהודים בארץ ישראל, הקב"ה יוציאם מכל הקשיים, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה ויביא שלום ובטח בכל המצטרך להם.
במהלך השבת שלפני פרוץ הקרבות, קרא הרבי להתחיל במבצע עולמי חדש – מבצע תפילין, וזאת בהתאם למאמר חכמים על הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם השם נקרא עליך ויראו ממך" – אמר רבי אליעזר הגדול: אלו תפילין שבראש". בכח הנחת התפילין להרתיע את אויבי ושונאי ישראל, אמר הרבי, והוסיף סגולה מיוחדת במצווה זו לאריכות ימים. גם בזכות הנחת תפילין חד פעמית ניתן להינצל מן המקטרגים, והעיקר במצווה זו הוא הביצוע ולא הכוונה.
היהדות העולמית שדאגה כל העת למצב בארץ קיבלה בהתלהבות את קריאתו של הרבי, וכבר למחרת הניחו תפילין אלפי יהודים, כשלרבים מהם היתה זו הפעם הראשונה בחייהם. בארץ נתקבלה קריאתו של הרבי שעות ספורות לפני תחילת המלחמה ושליחים מיוחדים מטעם הרבי שוגרו לחיילים בחזית. בכל מקום נשמעה קריאתו של הרבי וההיענות היתה רבה, בתחנות האוטובוסים ובטרמפיאדות, בשווקים וברחובות העיר, היכן שרק היה אפשר, אולתרו דוכנים על גבי שולחן או כיסא כשמאחוריהם ניצבים חסידי חב"ד, הקוראים לכל עובר ושב להושיט יד ולהניח תפילין.
מיד עם פרוץ המלחמה כשהערבים התפארו בניצחונותיהם ואילו שידורי ישראל שמרו על שתיקה, היה זה הרבי, שהרגיע באומרו כי המצב אינו כפי המפורסם בכלי התקשורת, כשהוא מוסיף שהכותל המערבי יהיה בקרוב בידינו.
ביום שחרור הכותל התקבלה הוראה מיוחדת מאת הרבי לנצל את הריכוז הגדול של היהודים הנוהרים למקום הקדוש ולזכותם בהנחת תפילין. מזריחת החמה ועד שקיעתה עמדו החסידים ועבדו ללא לאות. ההתעוררות הרוחנית היתה גדולה, ורבים אף ביקשו לרכוש לעצמם תפילין. למותר לציין את תוצאות הפעולות הרוחניות עליהן הכריז הרבי עוד בטרם החלה המלחמה. לספקנים נציע לעלעל בדפי ספרי ההיסטוריה או לשמוע עדות חיה מאותם אנשים גיבורי חיל, שעמדו בלב ליבה של המערכה להגנת ארץ הקודש.
