לא מפסיק לצמוח
מספר הרב ברוך הרצל בורוכוב, ראש "מרכז אגרות קודש":
"בחודש ניסן בשנת תשנ"ח (1998) הגעתי לאזור התעשייה ברחובות. נכנסתי למוסך 'קדושים' ופגשתי בציון וליליאן, מנהלי המקום. הבאתי להם מצה שמורה למהדרין עבודת יד עבור ליל הסדר, והם ביקשו לשתף אותי בבעיה לא פשוטה שהם עוברים עם בנם הבכור, לירון.
"לירון כבר כמעט בן שש עשרה, אבל לא גדל כראוי, לא התפתח", אמרו ההורים, "הוא נמוך קומה ונראה כמו ילד בן שמונה בלבד! פנינו לכל מיני רבנים, מומחים ורופאים, וכולם לא ידעו מה שורש הבעיה. המצב הפיזי פגע מאוד בדימוי העצמי שלו ובנפשו. לירון הינו נער מופנם ושתקן ומאוד סובל בחברה. כמה מחבריו אינם עדינים במיוחד, והם נוהגים לעתים ללעוג לו".
סיפרתי להם על הכתיבה לרבי באמצעות ספרי "אגרות קודש". הם קיבלו על עצמם לבדוק את התפילין והמזוזות ואני נסעתי לביתי ושם כתבתי בשמם מכתב לרבי.
הכנסתי את המכתב לכרך ט"ז עמוד רס"ו. במכתבו לאחד הרבנים מארה"ב כותב הרבי על מעלתה של ברית המילה. התפלאתי: מה יכולה להיות הבעיה אצלם, הרי ציון הוא איש דתי חובש כיפה"?!
כשהגעתי אליהם שוב למוסך, שאלתי את ציון: "מי היה המוהל של בנך?".
הוא לא ענה לי, וכעבור רגע של שתיקה אמרה אשתו: "הדוקטור היה המוהל"…
"מה זאת אומרת?!", תמהתי.
"אל תשאל שאלות", ענה ציון, "אנחנו היינו עולים חדשים ממרוקו, לא ידענו מימיננו ומשמאלנו. אשתי הלכה ללדת את בננו הבכור והדוקטור מל אותו…".
לא היה להם מושג אם הרופא שמל את הבן היה דתי ואם הברית היתה כפי ההלכה. התקשרתי לארגון 'ברית יוסף יצחק', בראשות הרב ירון עמית, וסיפרתי לו על המקרה. הוא אמר שעליהם להביא את הנער לקליניקה שלהם בירושלים, שם עורכים בריתות ליהודים מחבר העמים שלא נימולו בגיל שמונה ימים.
אחרי סדרת שכנועים, סוף כל סוף נסענו עם הנער לקליניקה. התברר שצריך למול אותו, כי ברית המילה לא נעשתה כפי שצריך.
***
כשנתיים חלפו. דברים רבים עברו מאז נפגשתי עם ציון וליליאן וכמעט ששכחתי מכל העניין. באחד הימים הזדמנתי שוב למוסך ומצאתי את ציון רכון על גבי אחד הרכבים. הייתי סקרן לדעת מה אירע בסופו של דבר, ולא התאפקתי. "נו, מה עם לירון?"
ציון צחק. "לירון היום גבוה יותר ממך וממני, הילד לא מפסיק לצמוח".
"באמת?!" שאלתי בתדהמה, "איך זה יכול להיות?"
ציון חייך ואמר: "מאז שנערכה ללירון ברית המילה, קרה נס; הוא החל להתפתח במהירות, ומילד נמוך ביישן ומכונס, הפך לבחור חסון וגבוה, ללא תרופות או טיפולים. הרופאים עצמם התפלאו מאד – אבל אנחנו ידענו שזוהי ברכת הרבי.
