יציאת מצרים – להיות מי שאנחנו באמת

יציאת מצרים  – להיות מי שאנחנו באמת

לליל הסדר אנו מגיעים אחרי עמל ויגיעה של שבועות, לילות בלא שינה, מסעות קניות וקרצוף הבית. הפיצוי על כל העמל המפרך טמון במשמעות הפנימית של הלילה הזה, שבו יצאנו ממצרים.

אפשר 'להעביר' את ליל הסדר בקריאה חפוזה של ההגדה, כדי להגיע במהירות לסעודה. תהיה לנו ארוחה משפחתית נחמדה, אבל את העיקר החמצנו. המפגש המשפחתי סביב השולחן הערוך הוא רק התפאורה למהותו האמיתית של ליל הסדר.

בראש ובראשונה נועד ליל הסדר להקנות את היהדות ואת מורשת ישראל מאב לבן, מדור לדור. דברים רבים בלילה זה נעשים רק כדי לעורר את תשומת ליבם של הילדים ולגרום להם להתעניין ולשאול. כל זה מושתת על הציווי הנצחי: "והגדת לבנך" – לספר לילדי הדור הבא על לידת העם היהודי ועל מסורתו ומורשתו.

לאחר שהילדים שואלים 'מה נשתנה' מגיע השלב שבו האב צריך להשיב ולהסביר. לא די בקריאת ההגדה, אלא חובת האב להסביר את הדברים לבניו, על פי גילם ורמתם. זה הזמן לספר על לידתו של עם ישראל, על יציאתו הפלאית מעבדות לחירות, על קבלת התורה בהר סיני, ועל המשך המורשת שמייחדת אותנו ושאותה אנו נושאים זה 3,330 שנים.

תורת החסידות מספקת שפע של ביאורים על משמעות החמץ והמצה, על יציאת מצרים רוחנית-נפשית שמתרחשת בכל יום, ועוד ועוד.

הגאולה מתחילה בנפש פנימה. המשמעות העמוקה של יציאת מצרים היא – להיות מי שאנחנו. לגלות את פנימיותנו ואת רצונותינו האמיתיים. וכלשונו הזהב של הרבי במכתבו מי"א ניסן התשי"ח (1958 למניינם): "התוכן של יציאת מצרים מתבטא בכך שהוא משתחרר מההפרעות והמיצרים העומדים בדרכו, ומונעים ממנו להיות מה שהוא צריך להיות ולעשות מה שהוא צריך לעשות". לשם כך צריך להסיר הרבה שכבות של דעות קדומות, יצרים והרגלים, לחשוף את המהות הפנימית האמיתית, ולתת לה ביטוי הולם.

מבחינה זו, כולנו מבוססים עד צוואר בתוך הגלות. אנו כבולים בכבלי אותן דעות קדומות, חולשות והרגלים, ואיננו מצליחים להביא את עצמיותנו לידי ביטוי. משום כך אנו מרגישים חוסר שלמות, ועל רק זה צומחות כל המריבות והמחלוקות.

ומאיפה לנו הכוח למחול על העבר ו'להיוולד' מחדש?

מענה הרבי על כך מיום הולדתו י"א בניסן, שחל ביום שלישי בשבוע זה, בשנת התשמ"ג (1983): כל אחד ואחד מישראל וכל אדם, נולד בכל יום מחדש, שהרי כל יהודי אומר בבוקר "נשמה שהחזרת בי". אם הבורא נתן בו נשמה, הרי הוא נולד זה עתה, היום, כבריה חדשה!  ואם הוא נולד זה עתה, וזהו יום הולדתו, בוודאי שניתנו לאדם כוחות מיוחדים לפעול היום ולעשות את שליחותו בעולם.

כל אחד מאיתנו בודאי רוצה לצאת מאותה גלות פנימית אל המרחב.

הבה ננצל ימים מבורכים אלו, ימי חודש ניסן המשופעים בניסים, החל מי"א בניסן – יום הולדתו של הרבי בו גובר מזלם של כל ישראל, וכן ימי חג הפסח הבא עלינו לטובה, ונכתוב לרבי את אשר על נפשנו. יישום עצותיו וברכותיו המופלאות של הרבי, יאפשר לנו בעזרת ה' לחוות את יציאת מצרים הפרטית שלנו, יתן לנו כח 'לפסוח' ולדלג קדימה, מעבדות לחירות, ממיצר למרחב, משעבוד לגאולה.

(מעובד על פי 'שיחת השבוע')