ילדים מתוך שמחה ובטחון

הרב יאיר רוזנטל מספר:

בסמוך למועד החתונה שלנו נודע לנו שיש לנו בעיות בהבאת ילדים לעולם. תקופה ארוכה ביקרנו אצל טובי הרופאים שעלות כל ביקור אצלם היא יקרה מאוד. בכל פעם חשבנו שהענין יסתדר ובכל פעם התאכזבנו מחדש. הבכי היה גדול ואף פעם לא ידענו מתי הענינים יסתדרו. אחרי הרבה זמן פגשנו את אחד היועצים בתחום הפוריות והוא אמר לנו שהאפשרות היחידה שנוכל להוליד ילדים היא ע"י ניתוח מסוים, שחוץ מזה שהוא מאוד יקר, אחוזי ההצלחה שלו הם רק חמישים אחוז, זאת אומרת שיכול להיות שהניתוח בעזרת השם יצליח מאוד, ויכול להיות שהוא חלילה יכשל ועלול להזיק.

באותה תקופה גרנו בכפר חב"ד והניתוח היה אמור להיות בבית רפואה "אסותא" שבתל אביב. מאחר שלא היה לנו רכב נסענו ברכבת. לקחנו איתנו שני דברים כסגולה להצלחה. דולר של הרבי שאשתי קיבלה בהיותה ילדה בת 4 שנים בשנת תש"נ וחוברת הנקראת "קובץ שמחה ובטחון בה'" שבתוכה לקט של מכתבים מהרבי.

תוך כדי נסיעה הוציאה אשתי מהתיק את הדולר שקיבלה מהרבי וכשהסתכלנו עליו הופתענו לראות שהתאריך שבו היא קיבלה את הדולר היה התאריך של היום שבו נקבע הניתוח. מסתבר שלפני עשרים שנה הרבי נתן לילדה הקטנה דולר כדי שבבוא היום יביא לה ישועה.

אחר כך לקחנו את החוברת ממכתבי הרבי על שמחה ובטחון והחלטנו לקרוא באופן אקראי את אחד המכתבים. פתחנו באחד העמודים ובמכתבו כותב הרבי:

"ומובן וגם פשוט שככל שיתגדל הביטחון בהשם יתברך בורא העולם ומנהיגו, המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, תתוסף גם המשכת ברכות השם יתברך למטה ותתגדל מדת הברכה וההצלחה, וכבר ידוע הוראת תורתנו תורת חיים, אשר על האדם להיות בשמחה ובטוב לבב, שהרי כל ימיו וכל שעות ורגעים שבימים אלו מוקדשים הם לעבודת הבורא וכמו שנאמר עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב, ובמכל שכן שצריך להיות כן בהנוגע לאשה עקרת הבית, וכנראה במוחש שמצב הרוח בבית תלוי במצב רוח האשה, ואין הברכה שורה אלא מתוך שמחה, וכיון שנצטוינו על זה בודאי שאפשר הדבר, ובפרט כשתתבונן אפילו לשעה קלה תראה חסדי השם יתברך עמה ועם בעלה שי' בעבר, ובודאי יומשכו גם בעתיד, וכנ"ל הכלי להמשיך הברכה ולקבלה, תוקף הבטחון ושמחה פנימית ואמיתית, ויהי רצון אשר בשנה זו ימלא השם יתברך משאלות לבבם לטובה בזרעא חיא וקיימא".

במשפט האחרון במכתבו מבטיח לנו הרבי שנזכה לילדים עוד בשנה הזו!

ואכן באותה שנה נולד לנו בננו הבכור וקראנו לו מנחם מנדל, ואחריו נולדו לנו עוד ארבע בנות, כן ירבו.