תפריט
מה הרבי בעצמו היה אומר על ההנהגה של לשאול שאלות דרך ספרי קודש כמו ספרי "אגרות קודש". האם אפשר לשאול על כל דבר?
באחת ההתוועדויות בשנת תשמ"ט התייחס לכך הרבי: מקור להנהגה זו, לחפש בתורה הוראה לדעת איך להתנהג בפועל, מצאנו בסיפורי חז"ל אודות תנאים ואמוראים שפגשו ילד קטן ושאלו אותו מה למדת היום? איזה פסוקים? ועל פי זה החליטו איך להתנהג בפועל, היינו ששמיעת הפסוק שלמד הילד שפגשו באותו יום, היתה עבורם לימוד והוראה בהשגחה פרטית בנוגע להנהגה בפועל.
ידוע מנהג ישראל הן אצל גדולי ישראל והן אצל אנשים פשוטים וכן נשים, שלפני עשיית פעולה מסוימת פותחים ספר קדוש ומסתכלים במקום שנפתח הספר ונפל מבט העין לראשונה שלא במכוון, שהרי רצו לראות היכן יפתח ע"פ ההשגחה העליונה, ועל פי זה החליטו בנוגע לפועל. לדוגמא כשנפתח להם בפסוק "פתח תפתח" או "שמח תשמח" וכיוצא בזה, היה נחשב להם סימן מלמעלה תהיה הצלחה רבה בדבר שעומדים לעשות או שהבינו על פי הסימן, שיש להימנע מעשיית הדבר או לדחותו לאחר זמן וכיוצא בזה.
ולהעיר גם שמצאנו בסיפורי התנ"ך אודות עשיית סימנים כמו אליעזר עבד אברהם שעשה סימנים בנוגע לשידוך של יצחק ורבקה, או הסימנים של יונתן וכיוצא בזה.
אמנם יש להבהיר בזה נקודה עיקרית, חיפוש סימנים בתורה בנוגע להנהגה בפועל אינו אלא בעניינים שבהם יש מקום לספק, ובכללות יותר בענייני הרשות … אבל בענין שיודעים בוודאות שעל פי תורה צריך לעשות – אין צורך לחפש סימנים, ופשוט וברור שאין לדחות את עשיית הדבר בגלל איזה סימן.
קראו את הפסוקים: הַלְלוּ אֶת יְהוָה כָּל גּוֹיִם שַׁבְּחוּהוּ כָּל הָאֻמִּים. כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת יְהוָה לְעוֹלָם הַלְלוּ יָהּ (תהילים ק״יז).
מלאו את בקשתכם ואנו ניצור אתכם קשר בהקדם.
