הכוונה למקור הבעיות
"לפני מספר שנים הגיע לביתי יהודי שביקש לכתוב לרבי.
ניכר היה על אותו אדם שהוא מוטרד מאד. היתה לו פרנסה טובה ומסודרת והוא שמח במקום עבודתו, אבל לדבריו הוא לא הסתדר לאורך זמן עם המנהל שלו. הדבר העיב בצורה ניכרת על מצב רוחו.
בצר לו ולאחר ספקות ולבטים רבים הוא הגיע אלי, מבקש עצה וברכה מהרבי באמצעות ספרי 'אגרות הקודש', האם להישאר ולעבוד עם אותו מנהל או לחפש עבודה אחרת.
הוא קיבל על עצמו החלטות טובות בקיום התורה והמצוות, נטל ידיים ונתן צדקה, נרגש כולו לקראת קבלת המענה מהרבי.
הוא התחיל בקריאת התשובה, הממוקמת באחד מהכרכים הראשונים של אגרות הקודש, באגרת המפרטת דיון הלכתי ארוך הנוגע לפרה אדומה. אותו אדם לא הבין את הקשר לשאלתו.
לפתע הזדעק אותו יהודי כנשוך נחש. "אני לא מאמין! זה לא יכול להיות! " קרא והצביע על סיום האגרת של הרבי. מיד הצטרפתי לקרוא גם אני. הרבי חותם את האיגרת באומרו שעניין פרה אדומה היה בזמן שבית המקדש היה קיים, וכאשר מישהו היה אז במצב של אבי אבות הטומאה, הוא היה הולך לכהן שהיה מזה עליו מים שהיו מטהרים אותו. אולם כיום, כותב הרבי, כשאין לנו בית מקדש – אדם שנמצא במצב של אבי אבות הטומאה ילך לרב שלו, שידריך אותו מה עליו לתקן וכיצד יכפר על מעשיו.
"מה הקשר אליך?" שאלתי את אותו יהודי.
"אתה לא מבין", דמע אותו יהודי. "אתה לא מבין…"
רק לאחר שהפצרתי בו הוא ניאות לספר. "אני חי בזוגיות שניה, למרות שעוד לא התגרשתי מאשתי הראשונה", הוא מספר. "עכשיו אני מבין את דבריו של הרבי… הוא לא ענה לי על הטרדות בפרנסה, אלא כיוון אותי למקור הבעיות – תלך לרב שייתן לך תיקון על מעשיך… הרבי בפשטות יודע מה קורה איתי ומדריך אותי בדרך אמת".
היינו נפעמים מהמענה המדויק באגרות הקודש.
השעה היתה שעה מאוחרת בלילה. אותו יהודי פנה אלי וביקש להצטרף לתפילת ערבית. הוא בכה שם כמו אנשים שמתפללים תפילת 'נעילה' ביום כיפור. לאחר מכן הוסיף ואמר לי שבילדותו הוא למד בבית ספר חב"ד, אבל לדבריו, "הפעם, עם 'אגרות הקודש', הרבי תפס אותי ממש חזק… "
(מאת הרב רייניץ מישיבת חב"ד בלוד, מעובד מתוך השבועון 'בית משיח')
