ההחלמה הפלאית

ההחלמה הפלאית

"דחוף ביותר", זעקו שתי מילים מעל גבי הפניה שהגיעה לבית חב"ד בעיר חולון ממשפחת ש' מרחוב חנקין בעיר.

זה היה יומיים לאחר חנוכה, לפני קרוב לשלושים שנה. באותה תקופה שימש הרב וילימובסקי כשליח חב"ד בחולון. הוא הציע לתושבי העיר לבדוק את המזוזות בביתם.

אחד הפונים בבקשה לבדיקה מהירה ציין על הפניה את המילים "דחוף ביותר". מעניין מה דחוף כל כך, חשב הרב וילימובסקי לעצמו.

"שלום, מדברים מבית חב"ד. זה בקשר לבדיקת המזוזות שביקשתם לקיים אצלכם בדחיפות".

"שלום לכם ותודה רבה", השיב הקול בטון רועד. בן ציון היה שמו של הדובר, אבי משפחת ש'. "הבדיקה באמת דחופה לנו. אשתי מאוד חולה. חשבנו כי אולי בדיקת המזוזות תסייע לנו בעניין", נסדק קולו.

עוד באותו ערב הופיע הרב וילימובסקי בבית המשפחה. בן ציון הציג עצמו כמנהל מפעל מצליח בתל-אביב למכניקה עדינה. "כל מה שחסכתי במשך השנים, הוצאתי לרפואתה של רעייתי", סיפר בצער מעורב בייאוש. "לפני שנה וחצי היא שקעה לפתע בדיכאון נפשי, ומאז – חשכו חיינו. היכן לא הייתי איתה? טובי הרופאים לא הצליחו לעזור לה".

תוך כדי שבן ציון מדבר, פנה הרב וילימובסקי להסיר את המזוזות ולערוך להן בדיקה ראשונית. את הבדיקה המדוקדקת יערוך סופר מזוזות מומחה. המזוזה הראשונה שהסיר הייתה של חדר השינה. הוא הוציא את הקלף המגולגל מתוך הנרתיק, פתח ועבר עליו ברפרוף.

פתאום נעתקה נשימתו. כן, לא היה ספק בכך. אחת האותיות במילה "נפשכם" הייתה סדוק. מזוזה פסולה בעליל! ועוד בהקשר כל כך ברור  למצבה הנפשי של האשה.

הרב וילימובסקי שלף מתיקו מזוזה כשרה למהדרין וקבעה במקום זו הפסולה. "אני בטוח שבקרוב תראו את התוצאות", אמר למר ש'.
"גם אני מקווה", התעודד הבעל.

יומיים לאחר מכן התקשר הרב וילמוסקי לאדון ש'. "יש חדש?"

"עדיין לא", השיב האיש.

"שמע", עלה רעיון במוחו של הרב וילימובסקי, "מחר בערב אבוא אליך הביתה, ויחד נתקשר למזכירות של הרבי. תדבר בעצמך עם מזכירו האישי של הרבי, תספר לו על הבעיה, על המזוזה שהוחלפה ובקש ממנו להכניס את שמך ושם רעייתך אל הרבי, כדי לקבל את ברכתו". אדון ש' שמח לרעיון וכך אכן היה.

יום לאחר ששוחח אדון ש' עם מזכירו של הרבי, חזר הרב וילימובסקי והתקשר לשאול בשלומו. הפעם נענה בקול שונה לגמרי, בצעקה ממש: "הרב וילימובסקי, בוא אליי הביתה! בדחיפות!".

ברגע שדרכו רגליו של הרב וילימובסקי על מפתן הבית, עוד בטרם התיישב על כיסא, לא יכול אדון ש' להתאפק ופתח בתיאור נרגש. "לא תאמין למה שאומר לך. מדי בוקר, טרם צאתי לעבודה, אני מכין לעצמי ארוחת בוקר. כך עשיתי גם הבוקר. לפני שעות ספורות חזרתי הביתה, וכשנכנסתי – זיהיתי ריח לא ברור מהמטבח. אלוקים אדירים! נבהלתי. נזכרתי כי בבוקר הכנתי לעצמי חביתה. רק שלא שכחתי לכבות את האש שמתחת למחבת!

"התקרבתי למטבח – ולא האמנתי למראה עיניי: אשתי עומדת ומבשלת! פשוט כך. שנה וחצי לא ראיתי את המחזה הזה", נשבר קולו.

אשתו של בן ציון המשיכה את הסיפור במקומו. זו הייתה הפעם הראשונה שהרב וילימובסקי בכלל ראה אותה. "זה התחיל בשמונה בבוקר, כבוד הרב. התעוררתי, כמו כל יום, מבלי לרצות לקום מהמיטה. פתאום ראיתי מולי דמות של אדם הדור פנים. הדמות פנתה אליי בטון מפקד והורתה לי: קומי מהמיטה!"

"לא יודעת למה, הפעם לא יכולתי לסרב. קמתי – וזהו. מאז הבוקר אני מתפקדת כמו בימים הטובים. חזרתי לעצמי."

הרב וילימובסקי הוציא מאמתחתו תמונה של הרבי והציגה לפני האישה. האישה החווירה: "כן, זה הוא. זה האיש שפקד עליי לקום. מי האיש הזה? "…

כעבור תקופה קצרה נסעה גברת ש' אל הרבי, כדי להודות על המופת שראתה במו עיניה. כאות תודה לבורא, קיבלו על עצמם בני הזוג לשמור על כשרות המטבח.

(מעובד מתוך אתר האינטרנט www.chabadindia770.com)

לכתוב לרבי באגרות קודש בכל בקשה כגון – פרנסה, זיווג, בריאות ניתן לפנות בטופס הזה ואנו נחזור אליכם בהקדם האפשרי